חיפוש

איך קליפ נולד



נתחיל מהסוף. לפני כשנתיים עלה לרשת קליפ אנימציה לשיר של יהודה פוליקר וחנוך לוין - שחמט. למעלה מ-40 אלף איש כבר צפו בו, אבל מעטים יודעים שהקליפ הזה הוא הבייבי שלי.

שנים רבות אני מעצבת בתעשיית המוזיקה ומאחורי רקורד ארוך של עיצוב עטיפות אלבומים, סינגלים, press kit, פוסטרים, לוגואים ואתרים למוזיקאים שונים מכל הגוונים. התמחותי זו היא אהבה גדולה ושורשיה מתחילים אי שם כאשר הייתי קצינת ניהול צעירה של תקליטית גלי צה"ל.

כבר חמש שנים יש לי זכות גדולה לעבוד עם אחד מגדולי המוזיקאים הישראלים, יהודה פוליקר.

עיצבתי עבורו את שלושת אלבומיו האחרונים: 'כל דבר מזכיר לי', 'ג'קו' ו'מוזיאון החלומות', אבל להיות שותפה לעשיית קליפ היה רק בגדר חלום שלא דובר בו מעולם.

במהלך פגישות צוות ההפקה על אלבומו האחרון "מוזיאון החלומות", עלה גם הדיון על יצירת קליפ חדש לפוליקר שלא הוציא קליפ (שאינו צילום הופעה חיה) כבר שנים רבות. ומצאתי את עצמי אומרת בקול שהייתי רוצה לקחת חלק בעשיה, והיה מי ששמע... בדיון הסוער נזרקו לאויר רעיונות, שמות של בימאים, הצעות כאלו ואחרות, ושום החלטה לא נתקבלה. רגע לפני שהישיבה התפזרה עצר יהודה את השיחה ואמר: "למה שלא ניתן לעליזה לעשות קליפ?" אפילו אני הופתעתי מהקרדיט הענק שהעניק לי פוליקר, אבל האתגר הצית את כל הפנטזיות שלי לחלום בגדול: לא שותפה, אלא במאית קליפ לפוליקר. ועוד לשיר שאת מילותיו כתב חנוך לוין - הענק.

שחמט נכתב אחרי מלחמת ששת הימים כחלק מהמחזה הביקורתי "את ואני והמלחמה הבאה". המחזה שהועלה ב-1968 היה קול ביקורת סרקסטית על המלחמה ותוצאותיה. מאוד חריג לאווירה הכללית של אותן שנים. אבל לצערנו נשאר רלוונטי עד היום. הביצוע הראשון, שלא במסגרת המחזה, היה של חוה אלברשטיין ללחן של אלכס כגן, לחן נוגה ואיטי (כך גם הושר השיר במחזה). פוליקר מלחין את השיר מחדש ולקצב רוק גיטרות מהיר נותן אינטרפרטציה חדשה לשיר.

אני כבמאית ומעצבת נדרשתי לחשוב על אותה פרשנות קיצבית של פוליקר לשיר וכיצד הוא צובע מחדש את המשמעות של השיר המדבר על אנשים ככלי משחק... ואיזו פרשנות ויזואלית אוכל לתת לזה. חיפשתי פרשנות ולא אילוסטרציה לטקסט וחיפשתי את החיבור לקצב הגיטרה של פוליקר.


לפגישה הבאה כבר הגעתי עם סטורי בורד מפורט עשוי מקולאז' של צילומים שמסביר היטב את הרעיון. בחרתי בסרטון אנימצית סטופ מויישן שמתרחש באווירת העיר תל אביב. קצב הסטופ מויישן ישב היטב עם קצב המוסיקה ואופיו הקטוע משרת טוב את את החריקות הצורמות ואי-הנוחות של הטקסט. מצד שני המוסיקה הקצבית המרקידה לרגע משכיחה את כאב המילים וכך גם הוויזואליות היפה של אורות הכרך הצבעוניים, מסתירה את הבדידות, הניתוק, האדישות בעיר הגדולה. זוג גברים מבוגרים יושבים על אי תנועה בתוך הכרך הסואן אדישים לנעשה סביבם שקועים במשחק מלחמה. האנשים חולפים סביבם, חלקם נעצרים, מתעניינם, אך הגברים המשחקים אדישים למתרחש ולהשפעתם על הסביבה. כל סיפור המסגרת הזה יעשה בסטופ מויישן - אנימציה של תמונות סטיל, אבל בתוך שלטי העיר המוארים יופיעו סרטוני וידאו של פוליקר מגיש בעוצמה של נביא זעם את השיר. העלתי על המחשב את הסטורי בורד והסברתי בהתלהבות את הרעיון. לאט לאט הרגשתי שההתלהבות שלי מחלחלת אל כל הנוכחים והפרשנות הויזואלית שנתתי למילותיו של לוין ולקצב הסוחף של פוליקר התקבלו בשמחה. יוצאים לדרך!

צוות של שלושה: אני כבמאית, מפיקה, מעצבת, אנימטורית אביזרנית, וסוחבת ציוד, אילן בשור - צלם הסטילס ובנג'מין לידסקי צלם הוידאו ועורך.


אז מה נדרש לנו: לצלם את יהודה שר באולפן, לצלם אלפי תמונות בחשיפה ארוכה ברחבי תל אביב, לצלם את השחקנים משחקים שחמט בצומת, לאגד כל מקבץ תמונות הסטילס לחתיכות של סרטוני אנימציה, לאייר ולשתול אנימציות גרפיות המתייחסות לטקסט של לוין, להכניס את קטעי הוידאו של פוליקר ולתפור את הכל ביחד. איזה כיף! קלי קלות. ויש לנו חודשיים... טעות חודש... סליחה, פחות יומיים. בקיצור הסרטון נדרש לאתמול!

כדי לבנות סרטון סטופ מויישן נדרשו אלפי תמונות. יצאתי לנקודות נבחרות בעיר עם אילן שצילם בחשיפות ארוכות את התנועה הנלכדת בתמונות קפואות. את סצנת השחקנים צילמנו פעמיים. אחרי שהגענו למסקנה שהפעם הראשונה לא העבירה נכון את תחושת ההזרה של הזוג המשחק ברחוב, חיפשנו לוקיישן נוסף והפעם צילמנו על אי התנועה שבין פרישמן למסריק. נקודה נהדרת שאיפשרה גם צילום של מפגש הרחובות ממבט על. המחשבה היתה שגם עטיפת האלבום תיהיה בעלת אופי דומה ולכן צילמנו גם את יהודה בחשיפות ארוכות על רקע גשר מוזס, אבל זה נגנז בהמשך.

את קטעי הוידאו של פוליקר שר, צילם בנג'מין לידסקי בסטודיו. יחד עם בנג'מין שהיה גם העורך, ביליתי שעות רבות בתפירת הקליפ. משימה לא קלה. למרות שהיה לנו סטורי בורד היה קשה לדייק במינונים ובמעברים בין סיפור המסגרת לסרטונים של פוליקר, בין תנועת הריצוד של הסטופ מויישן לתנועת הוידאו והאנימציות הגרפיות. כל חלקי האנימציה נבנו בנפרד במקטעים ומלאכת מחשבת היתה החיבור המדוייק בניהם לכדי תצריף שלם שמגיש את השיר כאינטרפרטציה עכשוית.

הטאץ' האחרון והמכריע הוא של איש האפקטים סימון שור שליטש את מראה הסרט לשלמות.


איך לתמצת סיפור ארוך לקצר - שלושה שבועות ללא שינה ועבודה מאומצת עם הרבה התלהבות הביאו אותנו לתאריך היעד הלחוץ של השקת הקליפ ב-ynet. עבודה על קליפ היא אתגר רב רבדים: פיצוח תסריט שיגיש את השיר מדוייק וישב על ביט המוסיקה, ויתן פרשנות ויזואלית לשניהם (מילים ומוסיקה) וכמו כן זו עבודת צוות, שיתוף פעולה המוציא מכל המשתתפים את מיטב היצירתיות. מגבלות זמן ותקציב הן כמובן חלק מהענין היצירתי:) וזו הזדמנות נהדרת להודות לכולם על שיתוף הפעולה, העידוד והתמיכה גם ברגעים קשים במיוחד שלא היה ברור שהסרט יגיע לקו הסיום המיוחל, על ההתגייסות לעשות את הבלתי אפשרי בטווח הזמן והאמצעים. אני מקוה שנהניתם לפחות כמוני ואני יודעת שבסופו של חודש גם יהודה היה מרוצה:) ועמדתי באחריות הגדולה שנתן לי לעבוד כבמאית לראשונה בחיי.

מה עכשיו? אני רוצה עוד! קחו לתשומת לבכם:)

עוד סיפורים על תהליך קריאטיב פה ופה.

#קליפ #יהודהפוליקר #שחמט #אנימציה #סטופמויישן #בימוי #עליזהחיון #חנוךלוין

אז אם יש לכם פרוייקט מאתגר על הפרק, אל תהססו לעניין אותנו בבריף ולקבל התיחסות מלאה והצעת מחיר.

עליזה אשכנזי חיון

054 551 0008

aliza.ah@gmail.com

© 2015 by Aliza Ashkenazi Hayon