השנה הזאת שחולפת היא שנה של תהפוכות, של מגיפה שמשנה סדרי עולם, אבל עבורי היא היתה גם שנה של הזדמנות לנצל את השקט הכפוי של המגפה לפרץ יצירתיות. פעלתי בתוך הסגרים במרץ רב ובתום הסגר האחרון יצאתי עם תערוכת יחיד בגלריה גן שמואל.
התערוכה היתה תגובה ויזואלית למחאה החברתית, ומבט אישי על הבית.
אבל יותר מכל היא היתה הזדמנות פז למפגשים אנושיים מרגשים במיוחד. הגיעו לתערוכה מקרוב ומרחוק, קבוצות מאורגנות ויחידים, חברים, תלמידים והרבה אנשים חדשים שלא הכרתי, חברי הקיבוץ חברי פייסבוק שמעולם לא ראיתי, ואני הייתי שם להפגש, לספר ולשמוע. בסרטון הוידאו, אפשר לראות את אילנה אביב האמנית הנפלאה מדברת על המיצב ״החוט המקשר״ ומרגשת אותי מאוד.
אם תרצו לראות קצת יותר את העבודה הזו היא התפרסמה בפורטפוליו ואפשר לקרא פה .
בשיח גלריה החותם את התערוכה כיבדה אותי בנוכחותה אור-לי ברלב לשיחה מרתקת על מחאה נשית ברחובות ובאמנות, וביקורה בתערוכה שהתרחש ממש אחרי הבחירות, הלהיב מאוד את חברי הקיבוץ.
אירוע מיוחד נוסף היה מופע מחול בתוך חלל הגלריה, בן עבודות המיצב. טל אבני, קרן הופמן ואורנית מרק איתן יצרו אימפרוביזציה בתנועה שהעניקה פרשנות נוספת לעבודות. מוזמנים לראות את המופע המרתק, מצחיק ומרגש הזה.
באירוע הסיום חתמתי את התערוכה במסיבת סווינג בגלריה, בין העבודות, בהדרכתה הנפלאה של מורתי שירלי אושר. והיה אושר גדול! תודה לכל המבקרים, לכל רוכשי העבודות, לכל המחמיאים והמבקרים, לתלמידי ולמורי, שמחתי להפגש והתרגשתי עד מאוד.
לכל מי שפספס ביקור בתערוכה, עובדת על תערוכות עתידיות.
שנפגש בתערוכות:)