את האתר הישן שלי הורדתי כשהתחלתי את לימודי ב-2012 ומאז שב ועלה הצורך להקים אתר חדש אבל הביצוע עוד היה רחוק. במהלך עבודתי על תזת התואר השני הייתי שקועה כולי בקריאה וחקירת מהות האטלס והשפה החזותית המאפיינת אותו. אטלס הדימויים של האמנית טרין סימון מעלה במנוע חיפוש תמונות הנקשרות למילה המוקלדת בשורת החיפוש וממיין אותם על פי מדינות. כך אפשר לראות כיצד מובנת מילה ומה משמעותה בכל תרבות. המחקר הזה גרם לי לנדוד במחשבות אסוציאטיביות אל דימויים שעבורי מייצגים את הבית. ומפה נולד גרעין הרעיון לאתר הבית. שירבטתי על מחברת הלימוד רשימה של דימויים המייצגים "בית" בסגנונות חיים שונים והדימוי הראשון שגובש היה החלום הישראלי לבית צמוד קרקע.
בשעות הפנאי השתעשעתי ברעיונות עם אורי בן זוגי, ונוספו עוד ועוד דימויים: הבית ההיפי בוואן, נעלי הבית המרוכסנות של המגפר, אדן החלון היפואי, הקפה עם הטבלט וחזרה אל הטבע עם דימוי השבלול. בינתיים חלף לו הזמן והבן הגדול שלי השתחרר מהצבא ו"חיפש את עצמו". רק אז הבשיל בי הרעיון שהדימויים יהפכו לסרטון בעזרת כשרונו המבורך באנימציה.
התחביב שלי ושל אורי, מאז הכרותנו, הוא כתיבת תסריטים משותפים למגירה, לכן מיד גייסתי אותו לכתוב איתי את תסריט התדמית של אתר הבית שלי. אבל הידיעה שהפעם התסריט יפורסם וכולו מכוון להציג אותי, היתה קשה לי במיוחד והמילים התחלפו שוב ושוב בנסיון לדייק תחושות.
לצד העבודה על המילים העמקתי בעיצוב הדימויים. יחד עם יונתן, האנימטור המוכשר התחלנו לבחון את המעברים מדימוי לדימוי. ברמת הסיפור - של הקשר בן מקום למקום, וברמת הביצוע - של מעבר ממרחב דו מימדי אחד למרחב דו מימדי אחר מבלי להראות שטוח מידי. הפתרונות היו לא פשוטים אך התוצאה נראית פשוטה ולכן גם מוצלחת.
כך רתמתי את בני המשוחרר לעבוד לצידי אבל מהר מאוד הוא פיתח לו עיסוקים חדשים של אחרי צבא ופרש כנפיים. פרוייקט סרטון אתר הבית שלי התנהל בקצב החלזון שהמתין לתורו בהנפשה... לאט... לאט...
כל כך לאט, שבינתיים הזדקנתי ובפתח כבר התדפקו חגיגות החמישים שלי. החלטתי שזו הזדמנות טובה לצמיחה מחדש והפעלתי את כח השיכנוע האמהי שלי על יונתן לסיים את הפרוייקט לכבוד יום הולדתי. השיכנוע עבד כל כך טוב שמרגע זה לקח יונתן אחריות על הפרוייקט וניהל אותו ביד רמה ולהפתעתי גייס גם את אחיו הצעיר. יואב, שהיה עסוק בבחינות מגמת המוסיקה בכפר הירוק, הכניס אותי במפתיע אל חדר ההקלטות הביתי שלו וביקש ממני לקריין את הסרטון. גייסתי את כל כישורי מימי עבודתי העליזים במחלקת הפרומו של החינוכית בהם השתעשנו באינטונציות הקריינות הידועות, וקריינתי בהתלהבות (במאמר מוסגר: צריכה לבחון את זה כקריירה שניה). באותו ערב ולתוך הלילה נסגרה דלת הסטודיו שלו מאחורי גבי והתבקשתי לא להפריע לילד בזמן עבודתו על עיצוב פסקול האפקטים וכתיבת המוסיקה לסרטון. מחיתי על חוסר יכולתי להשפיע על איך ישמע הסרטון, אך הוא הסכים לתת לי רק זכות וטו בסוף העבודה.
למחרת בכינוס הצוות המשפחתי צפיתי לראשונה בסרטון הגמור. ואין מילים לתאר את התלהבותי. את כישרון האנימציה של יונתן הכרתי היטב (גאון של אמא) וידעתי שאני בידיים טובות, אבל את כישורי עריכת הסאונד של יואב לא הכרתי בכלל וכל כך התלהבתי. עוד גאון של אמא:)
הפתעה נוספת היתה לי יומים מאוחר יותר במסיבת יום ההולדת שלי. הם אירגנו הקרנה של הסרטון בפני קהל האורחים ואני נשאתי דברי הסבר על עבודת הצוות אבל לא ידעתי שהם החליפו את סוף הסרטון. את הסרטון המקורי אפשר לראות בעמוד הבית ואת סרטון היומהולדת אפשר לראות כאן.