שבוע לפני ערב החג מתחילים לגלגל את רעיון הסגר.
במוסף סופ״ש בהארץ מופיעה תמונה של עובדי הונדה בחדר האוכל במפעל שבמחוז ווהאן שבסין.
התמונה ההזויה הזו של ריחוק חברתי בחדר אוכל, שאין בו שולחנות היא אסתטית להפליא.
סדר גאומטרי מושלם.
הפועלים כולם בלבוש לבן אחיד ישובים על כסאות אדומים ואוכלים ממגשים...
מיד חשבתי על ליל הסדר בתבנית דומה ובהסבה...
שבוע אחרי מצאנו את עצמנו בסגר שאפילו תשדירי הטלוויזיה מנסים למכור לנו חווית שיתוף חגיגית דרך מסכים.
A week before Christmas Eve, the idea of closure begins to roll.
In the weekend magazine of Haaretz, I saw a picture of Honda workers in the dining room of a factory in Wuhan province, China.
This delusional image of social remoteness in a dining room, which has no tables, is astonishingly aesthetic.
Perfect geometric order.
Workers all in white uniform are sitting on red chairs and eating from trays ...
I immediately thought of Seder in a similar pattern but different ...
The week after, we found ourselves in the lockdown and even the TV broadcasts were trying to sell us a festive sharing screen experience.
Seder night in zoom, the most far-fetched idea.
ליל סדר בזום, הרעיון הכי מופרך שיש.