עבודות התערוכה נוצרו בעקבות התפרצות המגפה.
החוט המקשר את המגפה למחאה, חיבר אותי לנוכחות הנשית.
אספתי את דמויות הנשים, בודדתי אותן מצילומי הקהל בהפגנות, וציירתי אותן בדיו כחול על שקים.
למה דיו כחול? למה שקים?
כי יש חוט מקשר בין דימוי הסנאפ-שוט של הנשים במחאת הדגלים, שאני מבקשת לקבע בזיכרון -
ובין דגל הדיו (מאילת) שהפך מדימוי ארעי לנצחי בזיכרון הלאומי.
במשך חודש ימים בזמן הסגר השני, רשמתי מדי יום רישום דיו, מעין יומן קורונה מתמשך.
דימויים אסוציאטיבים שהיו תגובה או מפלט למתרחש.
נוצר פאזל סבוך, שבו החוט המקשר מבקש להתפענח בהדרגה.
העיסוק בדימוי הבית הוא מוטיב חוזר ביצירתי לאורך שנים, הפעם החוט המקשר אותו למחאה, הרחיב את מושג הבית מהפרטי לקהילתי.
מוטיב הידיים שגם הוא חוזר רבות - הן הידיים המושכות בחוטים.
התערוכה תפתח מיד אחרי הסגר השלישי, מצפה לכם.