ערב יום הזיכרון לשואה בתוך רצף של אירועים שחלקם מסומנים להם בלוח השנה, חלקם נחתו עלינו בצל המגפה,
מרגישה מחוץ לזמן.
הזמן שבימים של שגרה מנהל אותנו, מודד אותנו, קוצב כל פעולה, ונוכחותו היא פיסית כמו כח הכבידה...
פתאום התנתק מכח המשיכה, ואנחנו בזמן ציפה, מרחפים ללא משקל, כאילו כל הזמן בידנו או ההפך כאילו ניטל מאיתנו בכלל.